current headlines archive

שיר לסירוב מס' 1:
העריק

בוריס ויאן
עברית: אברהם עוז
פורסם לראשונה ב"העולם הזה", 1971

 

אדון נשיא נכבד,
מכתב לך ממני:
אולי בו תעיין, אם
רק תתפנה מעט.

קיבלתי כאן פקודה
ללבוש מדים ותיכף
למלחמה ללכת
ביום שישי מוקדם.

אדון נשיא נכבד,
עליך להבין:
אני לא כאן בשביל
לירות בבני אדם.

לא, אל תכעס עלי,
אך לא אסכים ללכת
תרשום זאת לפניך:
אני עריק ודי.

נולדתי לראות
כיצד הורגים את אבא,
אחיי מקרב לא שבו,
ובני כולו דמעות.

אמי בכתה בלי סוף,
עד שירדה בור קבר;
עכשיו היא כבר מעבר -
צוחקת לפצצות.

שבוי במחנות,
גזלו את נשמתי;
גנבו לי את אשתי,
את כל הזכרונות.

מחר בטרם אור
אגיף דלתי לנצח
על שנות חיים שמתו -
הביתה לא אחזור.

אוציא את כל ימי
על פני דרכי המלך,
אהיה נודד והלך
ולבריות אומר:

סרבו פקודה כולכם:
המלחמה נפשעת!
אל תתגייסו אף פעם!
סרבו להילחם!

אם כבר נותנים פה דם,
תיתן אתה הכל!
אתה נואם גדול,
אדון נשיא נכבד!

אם תבקשוני עוד,
אמור נא לבולשת
שאין לי, אין לי נשק;
הם יכולים לירות!

באותו עניין:

קישורים:

 עדו אמין, ת"א
 
archive current headlines
כותרות - דו"ח שירבה - מנוי - פתקי הצבעה - בעלי אתרים - חיפוש - ארכיון - אודות - עמוד הבית