current headlines archive
הפצ"ר מבהיר מדיניות:
לא לחקור הריגת פלסטינים
תא"ל ישראל זיו טען במכתב לפרקליט הצבאי הראשי שחקירה תפגע "במורל החיילים וברוח הלחימה". הוא הזהיר מפני מריחת תחקירים מיבצעיים בגלל חשש מהליכים משפטיים. הפרקליט, אלוף מנחם פינקלשטיין, דחה את הבקשה, אבל הבהיר את מדיניותו באופן שאינו משתמע לשני פנים
 
אורי בלאו, כל העיר
1 במרץ, 2002

מפקד אוגדת עזה, תת~אלוף ישראל זיו, פנה במכתב לפרקליט הצבאי הראשי בבקשה שיורה על סגירת חקירת מצ"ח בעניין הטמנת מיטען צה"לי שגרם למות חמישה ילדים, שצפויה לבדוק גם את תפקודו של זיו. במכתב טוען זיו שהסיבה לבקשתו היא השלכותיה האפשריות של החקירה על מורל החיילים.
הפצ"ר, אלוף מנחם פינקלשטיין, לא נענה לבקשה, וחשף במכתב תגובה לזיו את מערכת שיקוליו בנוגע לחקירות מצ"ח באינתיפאדה. פינקלשטיין הסביר לזיו שהוא חושש שאי~חקירת נושאים אלה על~ידי צה"ל עלולה להעביר את סמכות החקירה לידיים אזרחיות ואף בינלאומיות. פינקלשטיין ציין שבמהלך האינתיפאדה נפתחו רק 21 חקירות מצ"ח, ורק בשני מקרים הוגש כתב~אישום. במכתבו ביקר הפצ"ר את רצינות התחקירים הפנימיים שעורכות יחידות צה"ל.
ב~20 בינואר השנה הורה פינקלשטיין על פתיחת חקירת מצ"ח בחשד לרשלנות בעניין המיטען שהונח על~ידי סיירת מובחרת ליד חאן~יונס, שפיצוצו גרם למות חמישה ילדים פלסטינים ב~22.11.01. בחקירה ייבדק תפקוד הגורמים שאישרו את הנחת המיטען, בכללם אוגדת עזה והחטיבה הדרומית ברצועה. הסיבה לפתיחת החקירה, על~פי פינקלשטיין, היא "העובדה שמדובר בפעילות יזומה שכללה נוהל קרב ארוך ונמשכה זמן רב, הבעייתיות שהתגלתה על פני חומר התחקיר והתוצאות הקשות".
תחקיר האירוע העלה שתצפיות הסיירות זיהו, לאחר הנחת המיטען, ילדים מסתובבים במקום, אך לא פעלו למניעת הפגיעה בהם. הרמטכ"ל, בתחקיר שביצע, אמר כי היה צריך ליזום הפעלה מוקדמת של המיטען בשל זיהוי אזרחים במקום הנחתו, כפי שפורסם לראשונה ב"כל העיר" ("משהו רע קורה בפיקוד דרום" 18.1.01).
זיו פנה לפינקלשטיין ב~30 לינואר במכתב ארוך: "אני פונה אליך לשקול בשנית את החלטתך בשל חומרת ההשלכות שייתכנו לחקירה זאת על מורל החיילים והמפקדים, על רוח הלחימה, על הרצון ליזום, לקחת אחריות ולבסוף על היכולת המיבצעית הכוללת! ...אמנם יש חשיבות רבה לביקורת... אך בעת לחימה... חשוב כי השיקול של יכולת התפקוד והכושר המיבצעי יקבלו עדיפות, זאת כמובן בהנחה ובתנאי שלא מבוצעים פשעים ותוך הבנה כי בעת לחימה לא ניתן למנוע באופן מוחלט מצבים שבהם נפגעים אזרחים חפים מפשע", כתב בתחילתו.
זיו כותב כי ארגוני טרור מנצלים את האזרחים הפלסטינים כמגינים חיים. "כל פעילות המתבצעת בעומק השטח מסכנת אזרחים החיים בו ומשמשים בני~ערובה, בכפייה או ברצון", מודה זיו. לטענתו, נוהל הקרב עובר אישורים רבים בכל הדרגות, אך אף פעם לא ניתן להבטיח את התוצאה. על הפיקוד הבכיר, הוא אומר, לגבות את הכוחות בשטח, כדי "שלא יחששו לקבל החלטות גם בעתיד".
זיו טוען שבכל מקרה של כישלון מבוצע תחקיר, "תוך ביקורת קשה ונוקבת, תוך חשיפה עצמית". הוא מזהיר ש"תחקיר חושפני וביקורתי עמוק לעולם לא יתקיים אם המפקד יהיה חשוף למערכת משפטית... על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהאשמה פלילית". בהמשך המכתב נאמר ש"עצם השימוש בתחקיר כבסיס להחלטה על פתיחת חקירה... מהווה כשל חמור... אווירת התחקיר תהפוך מביקורת עצמית להגנה עצמית". "מהו מוסר המערכת אשר שולחת מפקדים וכוח לביצוע פעולות מיבצעיות... ומנגד 'שופטת' אותו על יסוד חוקי המשפט הפלילי?", הוא כותב.
זיו גורס שלחוקר מצ"ח אין "שום כלים" לחקור או להבין את התנאים שבהם פועלת היחידה המיבצעית. "נוכחותו של צוות מצ"ח בתוך היחידה תיצור אווירה עכורה, חשדנות ונזק בלתי הפיך... נזקים כאלה לא ניתן לתקן במהרה (ראה מקרה דובדבן)".
זיו גם אומר שכעת "כל מערכת השיקולים שלי כמפקד אוגדה נדרשת להישקל מחדש... בשל ההשלכות החמורות אשר אני עלול לגרום לפקודי". בסיום מכתבו נאמר, "הפצ"ר _ יש לך אחריות רבה, בין היתר על שמירת צה"ל כצבא לוחם ומוסרי, אך קודם כל על כך שימשיך להתקיים כצבא לוחם... האם אתה סבור שבעזרת מצ"ח והעמדה לדין נהיה לוחמים טובים יותר?".
תגובתו של פינקלשטיין הגיעה ללשכתו של זיו לאחר כמעט שבועיים, ב~11.2. "שותף אני לרבות מהתובנות ומהתחושות שהצגת", הוא כותב, ומבהיר שהוא מודע לתחושה הקשה שחקירת מצ"ח ביחידה עלולה ליצור. למרות זאת, כתב, הוא עומד מאחורי החלטתו.
"הענקת חסינות מוחלטת מפני חקירה והעמדה לדין בפעילות מיבצעית היא בעייתית... מצב שבו, מחד, חיילי צה"ל ומפקדיו מחזיקים בסמכויות כה רחבות והרות~גורל, ומאידך, הם חסינים מחקירה ומהעמדה לדין אינו ראוי. ראשית, הוא עלול להוביל לאובדן אמון הציבור במערכת הצבאית. הדבר עלול לעורר תחושה כי הצבא מונע חקירה של מעשיו הוא, ובכך מחפה על התנהגות רשלנית של אנשיו. לתחושתי, הדבר עלול להוביל לא רק לכך שפעולות מיבצעיות ייחקרו, אלא שהחקירה תיעשה, בסופו של דבר, על~ידי גורמים מחוץ לצה"ל", כמו "המערכת האזרחית בארץ, וייתכן שבעתיד אף בית~הדין הפלילי הבינלאומי".
פינקלשטיין טוען ש"חסינות מפני חקירה והעמדה לדין עלולה לשדר מסר לחיילי צה"ל, שלפיו הם לא יידרשו לתת את הדין על פעולותיהם בנסיבות מיבצעיות, גם אם יהיו רשלניות בצורה קיצונית". הפצ"ר ממשיך ואומר ש"אין להתעלם משיקולים בסיסיים של צדק ומהצורך שאדם ייקח אחריות על מעשיו ויישא בתוצאות במקרים המצדיקים זאת".
בהמשך מציין פינקלשטיין את הכמות הזעירה של חקירות מצ"ח שנפתחו ביחס לירי של חיילים, 21 בלבד מתחילת אינתיפאדת אלאקצה. זאת, יש לציין, ביחס למספר הפלסטינים שנהרגו (למעלה משמונה מאות) בתקופה זו. פינקלשטיין מסביר את השוני של מדיניותו ממדיניות הפרקליטות באינתיפאדה הראשונה ובעצם, כך נראה, מנסה לומר לזיו שאין מקום לדאגה.
"אין משמעות הדברים שמצ"ח עומד לחקור מעתה ואילך כל תקלה מיבצעית וכל מוות בנסיבות מיבצעיות. המציאות מאז פרוץ אירועי 'גאות ושפל' מלמדת כי ההפך הוא הנכון. כידוע לך, המדיניות שנקבעה על~ידי, כבר בתחילת האירועים, היתה, ככלל, שלא לפתוח בחקירות מצ"ח ביחס למקרים של שימוש בנשק (להבדיל ממקרים של התעללות בפלסטינים או פגיעה ברכושם). יודגש כי מדיניות זו שונה לחלוטין מהמדיניות שהונהגה בתקופת האינתיפאדה בשנים 87'_94', תקופה שבה הכלי המרכזי לבירור העובדות היה חקירות מצ"ח. כיום הבירור העובדתי נעשה באמצעות התחקירים המיבצעיים, ורק במקרים חריגים מועבר המקרה לבחינתי ולהחלטה אם להורות על חקירת מצ"ח... בגין מדיניות זו 'זכיתי' לביקורת מחלק מעמיתי המשפטנים, אך אני עומד מאחוריה ומאחורי הטעמים שביסודה".
לקראת סיום מכתבו כותב פינקלשטיין שהתחקירים הפנימיים שנערכים בצה"ל הם לעתים בעייתיים: "עלי גם לציין בצער, כי במקרים לא מעטים... תחקירים שהועברו לידינו היו, בלשון המעטה, בלתי מספקים ובלתי מקצועיים".
פינקלשטיין מסביר לזיו ש"חייל המבצע את משימתו ביושר, במקצועיות, בהתאם לערכי צה"ל ולנורמות שהצבא מנחיל לו _ אינו צריך לחשוש מחקירת מצ"ח. יש גם לזכור כי עצם פתיחתה של חקירת מצ"ח אין משמעו בהכרח שיוגש כתב~אישום, והנתונים שהוצגו לעיל מלמדים על כך".
דובר צה"ל אינו רואה כל פגם בנסיונו של מפקד האוגדה למנוע חקירה בנושא שבו הוא עצמו מעורב: "זכותם וחובתם של מפקדים להביע עמדתם בנושאים שונים ואף לבקש שהחלטות תיבחנה מחדש. ההחלטות מתקבלות לבסוף על~ידי הגורמים המוסמכים. מדיניות צה"ל היא לבדוק באופן אמיתי ורציני כל טענה בדבר התנהגות בלתי חוקית של חיילי צה"ל. במקרה הצורך, הטיפול כולל צעדים במישור הפיקודי והמשפטי, כל אירוע לפי נסיבותיו. נכון כי בתקופת האינתיפאדה הראשונה, כלי בירור העובדות העיקרי של צה"ל במקרה של מוות כתוצאה מירי היה חקירות מצ"ח. עם זאת, כיום, לאור האופי הלחימתי של אירועי 'גאות ושפל', הבירור העובדתי הראשוני נעשה, מטבע הדברים, בראש ובראשונה באמצעות תחקירים מיבצעיים. גם מתיקון שנעשה בינתיים בחוק השיפוט הצבאי נובע כי החלטה על חקירת מצ"ח בעקבות תחקיר מיבצעי תהיה רק במקרים שבהם מוצדק הדבר, ובהתאם לשיקול~דעת משפטי. יודגש כי לא נקבעה מדיניות של אי~פתיחה בחקירות מצ"ח. אם הבירור העובדתי הראשוני מרמז לכיוון של התנהגות פלילית נפתחת חקירת מצ"ח, בהוראת הפצ"ר. הראיה, שמאז פרוץ האירועים נפתחו 22 חקירות מצ"ח ב! יחס לחשד לשימוש בלתי חוקי בנשק על~ידי חיילים, זאת מעבר לעשרות רבות של חקירות מצ"ח שנפתחו ביחס לחשד להתנהגות בלתי נאותה של חיילים כלפי פלסטינים (ובסך~הכל, למעלה ממאה חקירות). בעקבות החקירות האמורות הוגשו עד היום כתבי~אישום לבתי~הדין הצבאיים כנגד שמונה חיילים, בארבע פרשות שונות (שתיים הנוגעות לשימוש בנשק ושתיים הנוגעות לאלימות כלפי פלסטינים). זאת במקביל לאותם מקרים שבהם ננקטו צעדים פיקודיים ומשמעתיים כנגד מפקדים וחיילים".


לכל העיר הרואה אור בימי שישי, בהוצאת רשת העתונים המקומיים של שוקן, אין מהדורה אלקטרונית. אפשר לפנות אל המערכת ב אימייל.
 Special Features:
"Only Sharon will bring Peace ('Is this the rock of our existence, or are you just happy to see me?')," Edo Amin
 
archive current headlines
Current Headlines - Shirabe's Report - Subscribe - Ballot Gallery - Web Masters - Search - Archive - About - Home